בנק הפועלים בע"מ נ' ניימן

החלטה

הבנק – התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעת בגין ערבותה להלוואה שניתנה לחייב העיקרי.

הלה לא עמד בפרעון ההלוואה, ולפיכך הוגשה נגדו תביעה בבימ"ש השלום בחיפה.

ביום 15.10.08 ניתן פס"ד נגד החייב העיקרי, ולאחר מכן נפתח נגדו ת. הוצל"פ לגביית החוב.

משלא עלה בידי התובע לגבות את החוב מן הלווה, פנה ללישכת הוצל"פ בבקשה לאשר מיצוי הליכים נגד החייב העיקרי.

ביום 4.3.10 אישר ראש ההוצל"פ כי מוצו ההליכים נגד הלווה, והתיר לתובע להגיש תביעה זו נגד הנתבעת - הערבה.

לכתב התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1.כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה.

2.פס"ד מיום 15.10.08 שניתן נגד הלווה.

3.החלטת ראש הוצל"פ מיום 4.3.10 על מיצוי הליכים.

4.דף חשבון המצביע על יתרת החוב.

בקשת המבקשת למתן רשות להתגונן אינה נתמכת בתצהיר, ומן הדין היה לדחות את הבקשה לאלתר, ולו מטעם זה בלבד.

הטענות המועלות בבקשה הן סתמיות וכלליות, ואינן מעמידות לנתבעת הגנה כנגד תביעת הבנק.

המבקשת מודה כי ערבה להתחייבויותיו של החייב העיקרי, שהינו הגרוש שלה, לדבריה. טענתה כי לא ידעה על אי עמידת הלווה בהתחייבויותיו ואף לא על בקשת התובע למיצוי הליכים – אינה נכונה.

ב"כ התובע צרף לתגובתו מכתב מאת התובע מיום 31.7.08 בו הודע לנתבעת כי החייב אינו משלם את חובו, וכי ייפתחו נגדו הליכים משפטיים לגביית החוב. (מכתב התובע + אישור משלוח בדואר רשום – נספח א' לתגובה).

כמו כן נשלחה לנתבעת בקשת התובע למיצוי הליכים והחלטת רשם הוצל"פ בה נתבקשה תגובת הנתבעת. (הבקשה, ההחלטה + אישור מסירה ותצהירי המוסר – נספח ב' לתגובה).

הנתבעת לא הגיבה לבקשת התובע למיצוי הליכים, ובימ"ש זה לא יושב כערכאת ערעור על החלטת ראש הוצל"פ.

לנתבעת ניתנה אורכה של 60 יום לאסוף מסמכים, על פי בקשתה, אך למרות זאת לא הועלו כל טענות ספציפיות כנגד סכום התביעה.

אין ממש בבקשה והיא נדחית.

התובע זכאי ליטול פס"ד עפ"י העתירה שבכתב התביעה.